החודש אפשר יהיה לראות בישראל גם ליקוי לבנה ( 16 במאי) וגם ליקוי חמה חלקי ( 31 במאי).
כוכב חמה, מרקורי, הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
ביום רביעי, 7 במאי, יום העצמאות בבוקר, הוא יעבור בינינו
לבין השמש. מעברים כאלה הם נדירים, ולכן, אסטרונומים מקצועיים וחובבים להוטים לצלם דמות כוכב הלכת על פני השמש.
באמצעות ציוד מתאים, ותוך נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, אפשר יהיה לראות את כוכב חמה כנקודה קטנה שחורה שתופיע בתחילה בצידה הצפון מזרחי של השמש.
בשום פנים ואופן אסור להסתכל לכיוון השמש ללא הגנה מתאימה, וכמובן שלא באמצעות משקפת וטלסקופ – הדבר עלול לגרום לעיוורון.
ללא ציוד מתאים הדרך הטובה ביותר היא להגיע לטלסקופ מקצועי. מצפה הכוכבים בגבעתיים יהיה פתוח החל משמונה בבוקר (בתשלום). דרך נוספת היא לצפות באירוע באמצעות האינטרנט. אתרי האינטרנט של כמה ארגונים, בין השאר אתר הטלסקטופ האירופי הדרומי (EDO) ואתר החללית SOHO הצופה לשמש ישדרו את המעבר בשידור חי ברשת (בתקווה שהעומס לא יהיה כבד מידי).
כוכב חמה, נתונים
מרחק מן השמש - 57.9 מיליון ק"מ קוטר - 4880 ק"מ אורך שנה (סיבוב סביב השמש) - 88 ימים.
אורך היום - 176 יממות של כדור הארץ. טמפרטורה ממוצעת - 170 מעלות צלזיוס (הפרשים גדולים מאוד
בין יום ללילה).
|
|
|
|
|
|
|
| מכיוון שכוכב חמה מכסה רק חלק אחד מתוך 158 מקוטר השמש יש צורך בטלסקופ כדי לראות את הליקוי, טלסקופ שמצויד במסנני מיוחדים המאפשרים תצפית בטוחה של השמש. חייבים לקנות פילטרים מיוחדים אלה, אי אפשר ליצרם לבד ומסוכן מאוד לנסות. |
| | |
|
| רק שלושה גרמי שמיים נעים במסלול שמוביל אותם, לעיתים, לעבור בין כדור הארץ לבין השמש – הירח וכוכב הלכת מרקורי ונוגה (ונוס). מעברי מרקורי מתרחשים בתאריך קרוב ל- 7 במאי בהפרשי של 13 ו- 46 שנה, או בתאריך קרוב ל- 9 בנובמבר בהפרשים של 13 ,7 ו- 46 שנים. כך שבסך הכל המעברים מתרחשים בהפרשים שבין שלוש ל- 13 שנים, כשמעברי נובמבר מתרחשים בתדירות כפולה ממעברי מאי. הליקוי הבא שאפשר יהיה לראותו בישראל יהיה ב- 9 במאי 2016. (את המעבר של 8 בנובמבר 2006 לא יהיה אפשר לראות בארץ כי הוא יתרחש בלילה).
המעברים של כוכב הלכת נוגה הרבה יותר נדירים (מפני שמסלולו גדול הרבה יותר מזה של מרקורי). הזדמנות לצפות במעבר זה תהייה בעוד שנה, ב- 7 ביוני 2004(גם בישראל), מעבר ראשון מאז עליית הביל"ויים בשנת ..1882.
|
|
האסטרונום הבריטי המפורסם אדמונד האלי (שעל שמו קרוי כוכב שביט) היה הראשון שהבין שאפשר להשתמש במעברים כאלה על מנת למדוד את המרחק לשמש, וכך למצוא את ממדי מערכת השמש כולה. ואכן הערכים הראשונים התקבלו לאחר שני מסעות תצפית למעבר של נוגה שנערכו בשנים 1761 ו- 1769.
רק חללית אחת בקרה בקרבת כוכב חמה. הייתה זו מרינר 10 האמריקנית ב- 1974/5. כיום מתכננים שתי משימות עתידיות: המשימה האמריקנית "מרקורי מסנג'ר פרוב" מתוכננת לשיגור ב- ,2004 והיא אמורה להגיע ב- 2009. המשימה האירופית בפי-קולומבו תשוגר ב- 2011/12 ותגיע ב- 2015/16. |
| | |
|
|
|
|
|
במהלך הליקוי צולמו התמונות הבאות: | 
לפני שנראה תמונות מן הליקוי עצמו, נראה תמונה של כוכב חמה כפי שצולם מיד לאחר השקיעה מתחנת החלל הבינלאומית. מכיוון שכוכב חמה תמיד נראה צמוד לשמש, קשה מאוד לצלם אותו מכדור הארץ מפני שהוא מוסתר באור השמש העולה או השוקעת המתפזר באטמוספרה. מן החלל נראה פיזור האור הזה בתחתית התמונה, אך מעליו אפשר לראות את מרקורי בנקל.
התמונה צולמה על ידי: Science Officer Don Pettit, NASA ISS Expedition 6 | | | | | 
תמונה שצולמה בטלסקופ השמש השבדי
באי פה פלמה שבאיים הקריביים.
אפשר לראות את העיגול השחור של כוכב
הלכת על רקע תאי הקונבקציה שבפני השמש.
"תרשים עקבות" המראה את תנועתו של מרקורי על פני השמש. התמונה היא שילוב של כמה חשיפות מטלסקופ הממוקם בהודו.
כוכב חמה הוא רצץ הנקודות בחלק העליון. שאר הכתמים השחורים הם כתמי שמש ש"נמרחו" בגלל ריבוי החשיפות של התמונה.
התמונה האחרונה שצילם טלסקופ השמש השבדי
|
לראשית העמוד
